יום שני, 11 בדצמבר 2017

בתים מבולגנים של אחרים


  אני שמחה לבשר שנגמלתי מתחושת המה יגידו בעיקר בכל מה שקשור לבית שלי. למדתי שבית מבולגן ומטונף הוא לא פשע נגד האנושות אלא פשוט בית שחיים בו ושליושביו אין זמן/חשק/כוח לנקות אותו והם לא מאמינים בלהביא עוזרת. זה לא מונע בעדי מהציץ בפליי ליידי. אני נהנית מזה כמו שאחרים נהנים מפורנו. זה סוג של רצוי לא מושג .

בספר יש כאן מישהו? של מריאן קיז (אני מתה על הספרים שלה) הלן, אחותה של אנה גיבורת הספור היא חוקרת פרטית. לפעמים אמם הייתה מתלווה אליה למעקב:

"אמא מתה על העבודה של הלן, כמעט יותר מאשר על שלי, וזה אומר הרבה (בעיניה, הסמל המסחרי [TM של העבודה שלי הוא "הכי טובה בעולם"). מפעם לפעם, כשהלן משועממת או פוחדת מאוד, אמא אפילו הולכת איתה לעבודה; מה שמזכיר לי את "פרשת האישה הנעדרת". הלן היתה אמורה לחדור אל דירתה של האישה ולחפש רמזים (כרטיסי טיסה לריו וכדומה; בטח...), ואמא הצטרפה כי היא אוהבת לראות בתים של אנשים אחרים מבפנים. היא אומרת שזה מדהים עד כמה הבתים מלוכלכים כשאנשים לא מצפים לאורחים. זה מקל עליה מאוד לחיות בחור הלא־ממש־מצוחצח שלה"

ובכן, גם אני. הגעתי למסקנה שאנשים שחיים בבתים מצוחצחים מחזיקים עוזרת או לחילופין מקדישים את חייהם לניקיון (כן, מילת הח'-חמותי !)

אז אני מודה שהשתנקתי כאשר חמותי בקשה לעשות סיור בבית במסיבת יום ההולדת של נולי (שניה אחרי שנכנסה כרוח סערה) אבל כשיש הרבה אנשים וכשיש נולון מתוק אז פחות רואים את מגרעות הבית.

לחמותי יש הרגל: היא חורטת על לוח ליבה כאשר משהו לא מתנהל נכון ואז היא מחפשת דרכים כדי לתקן את זה. בדרך כלל זה בא לידי ביטוי במתנות. אמרתי לטוליו שאני מאד אשמח אם היא תתן לי במתנה עוזרת בית...(הא הא...)

אז זהו שביתנו מתגלה במלוא אי מושלמותו. קנינו מעצור לדלת (אנטי נולי) והציר של הדלת התפרק. יש לנו דלתות  שלא ממש נסגרות טוב וזה מעצבן. השאלה היא איזה בעל מקצוע מטפל בזה בכלל-דלתאי?

אה, וטוליו שבר את ידית הדלת של מכונת הכביסה ואחר כך הוא  פירק את הדלת כדי לראות אם יוכל להרכיב אותה מחדש, ובכן, הוא לא !
(כן, בית עם תינוק בלי מכונת כביסה בקיץ. סוג של גהינום קטן).

הפוסט המקורי נכתב ב 2007. כיום אני פחות מפחדת מחמותי  שמפתחת סלחנות לבלגן שלנו. ואין לי זמן או חשק להיכנס ל"פליי ליידי". אבל קניתי את סוד הקסם היפני של מארי קונדו. ולא עשיתי עם זה כלום חוץ מאשר לקפל בצורה משונה בגדים.
הבית שלי הוא כאוס אבל הגעתי למסקנה שהבית של רוב האנשים הוא ככה אבל מחביאים את הבלגן טוב יותר או שמעסיקים עוזרת. 
צפי סער כתבה על התפיסה החברתית המעוותת שאומרת שבית מבולגן משקף נשיות בעייתית. ומשפיע על חוות דעת של עובדות סוציאליות שבוחנות כשירות הורית של אימהות. וסקרה פרויקט שמבקש מנשים לצלם את הבית שלהם כשהוא במצב מבולגן כדי לקעקע תפיסות כאלה.

חוץ מזה ילד בן 11 מייצר בלגן כמו שהיה בן שנה.הוא בלגניסט וזה גנטי (הגנים שלי). 





8 תגובות:

  1. התגובה הוסרה על ידי המשתמש שכתב אותה.

    השבמחק
  2. אני איתך בבלגנך, ג'וליאנה. אני חושבת שזו תכונה, כמו כל תכונה אחרת. יש אנשים מסודרים ויש בלגניסטים, ואני ב'. לא גאה, כי אין מה להתגאות בזה, אבל גם לי נמאס להתנצל. מה שכן, מפעם לפעם אני בכוונה מזמינה אורחים חשובים, כאלה שמדרבנים אותי לסדר ולנקות. זה מחזיק מעמד בדיוק שעתיים, אבל אילו שעתיים מענגות!

    השבמחק
    תשובות
    1. אני מרגישה קצת מתוסכלת מלנקות רק לאורחים כאילו אנחנו לא מספיק חשובים. מאז פיתחנו רוטינת ניקיון משותפת ואנחנו עומדים בה. יותר טוב מכלום.
      יש לנו גם חברים שהם בעצמם בלגניסטים ונורא כיף לארח אותם ולהיות אדישים לבלגן.

      מחק
  3. בדיוק בשבוע שעבר הרהרתי בעגמומיות שכנראה האבק ניצח אותי סופית. אני לא מסוגלת להשתלט עליו. הפוסט שלך משפר את הרגשתי במידה ניכרת: תודות לו מתברר שאני לא לבד. גם את לא :)

    השבמחק
    תשובות
    1. האבק תמיד יחזור ובעונה הזאת בגדול. קצת אדישות מבורכת לא הרגה אף אחד.

      מחק
  4. שכחתי לבקש עדכונים על תגובות, אז אני מגיבה שוב ומסמנת V כנדרש :)

    השבמחק
  5. והנה בכל זאת יש איזה יתרון שלקחו מאיתנו את ישראבלוג, שהרי כעת בגיבויים אנחנו מגלים פוסטים רלוונטים שלא נס ליחם וכעת יש הזדמנות להצילם מתהום הנשיה ולפרסם בפלטפורמה הזו.
    הפוסט שלך הזכיר לי חוות דעת שכתב עלי לפני שנים גרפולוג: "אוהב סדר וניקיון אבל יכול להסתדר גם בלעדיהם".

    השבמחק
    תשובות
    1. זה היה חמוד מצידי להאמין שאני אצליח לחפור בבלוג ולהוציא פוסטים נבחרים. בסוף גיביתי וייבאתי לוורדפרס בלי להסתכל לאחור. קצת בלגן וצפיפות בבלוג אבל הכול עניין של סדר עדיםויות. בכל מקרה זה היה כיף כל עוד זה נמשך.

      מחק

ג'וליאנה מכה שנית

זה יהיה  הפוסט האחרון בבלוג זה ולא כי הפסקתי לכתוב. בגלל בלגן בסיסמאות וקשיי הסתגלות לבלוגר יצא שהבלוג שכפל את עצמו והבלוג הפעיל שלי הוא ב...